שברירית מכוסה בטל געגועים
נושמת רוח קרה בארץ נכר
שלהבת נרות השבת מלטפים עצבות
מנגינות ישנות מרקדות את יומי
נושבת הרוח שסחפה את נפשי
נאבקת בגעגועי
לנוסטלגיה נאיבית מתמכרת
כל דמעה כפנינה אוספת לצילו של עץ
את שרשרת דימעותי אענוד לך אמא אדמה כשאחזור מנדודי
למשכב רגוע
שברירית שברירית אשוב
לגעת בגלי הים
כשרוח סתוית תלחש ברוך שובך נודדת מארץ נכר
Inga kommentarer:
Skicka en kommentar